יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 594 יחסים: Allgemeine Zeitung des Judentums, ממלכת פרוסיה, ממלכת הונגריה, מאיר פוזנר, מאיר דן פלוצקי, מאיר וונדר, מנחם מנדל מקוצק, מנוחת צהריים, מניין, מסורת הש"ס, מסכת עירובין, מעילה, מצרים העתיקה, מצבה, מקובל, מקיצי נרדמים, מרק, מרקוס יסטרוב, מרקיש-פרידלנד, מרדכי עובדיהו, מרדכי ליפסון, מרדכי ברויאר (היסטוריון), מרדכי יוסף ליינר, מריאנסקה לאזנייה, משנה, משפט עברי, משפחת סופר, משחק מילים, משגיח, משה, משה אוירבך, משה סופר, משה זקס, משה ברודא, משולם איגרא, מתמטיקאי, מלחמת ששת הימים, מלחמת העולם השנייה, מטרסדורף, מטיף, מזריץ', מבשרי הציונות, מגן אברהם, מהר"ם שיק, מהדורה מוערת, מוסקבה, מוסלמים, מוסד הרב קוק, מוראביה, מורה הוראה, ... להרחיב מדד (544 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Allgemeine Zeitung des Judentums

Allgemeine Zeitung des Judentums (בראשי תיבות: A.Z.J; אַלגֶמַיינֶה צַייטוּנג דֶס יוּדֶנטוּמס, מילולית: "עיתונה הכללי של היהדות") היה כתב עת יהודי-גרמני שהוקדש לנושאים מעולמה של היהדות, בדגש על ענייניה של יהדות גרמניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וAllgemeine Zeitung des Judentums

ממלכת פרוסיה

ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וממלכת פרוסיה

ממלכת הונגריה

ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וממלכת הונגריה

מאיר פוזנר

רבי מאיר פוזנר (ה'תפ"ה, 1725 - כ"ה בשבט ה'תקס"ז, 3 בפברואר 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד קניגסברג ושוטלנד שבעיר דנציג שבפולין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומאיר פוזנר

מאיר דן פלוצקי

הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו, 1866 – ו' בניסן ה'תרפ"ח, 1928) היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומאיר דן פלוצקי

מאיר וונדר

מאיר וונדר, 2011 מאיר ווּנדֶר (נולד בז' באדר תרצ"ד, 22 בפברואר 1934) הוא היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומאיר וונדר

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומנחם מנדל מקוצק

מנוחת צהריים

#הפניה שנת צהריים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומנוחת צהריים

מניין

מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומניין

מסורת הש"ס

מסורת הש"ס (בתחילה נקרא מסורת התלמוד) הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי עצמו).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומסורת הש"ס

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומסכת עירובין

מעילה

תיבה לדיווח פנימי בחברת ביטוח על מעילה והונאה מעילה היא ביצוע מעשה הונאה תוך הפרת אמון מיוחד שניתן לאדם, כגון גישה למידע או סמכויות שנמסרו לו מתוקף תפקידו או מעמדו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומעילה

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומצרים העתיקה

מצבה

"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומצבה

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומקובל

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומקיצי נרדמים

מרק

מרק עדשים וירקות (נזיד) מָרָק (ברבים: מְרָקִים; בנסמך: מְרַק־, מִרְקֵי־) הוא תבשיל נוזלי המקבל את טעמו ממרכיבים שונים שהתבשלו בנוזל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומרק

מרקוס יסטרוב

הרב מרקוס (מרדכי) יסטרוב (בגרמנית: Marcus Jastrow; 5 ביוני 1829 רוגוז'נו – 13 באוקטובר 1903) היה חוקר תלמוד, ממייסדי בית המדרש לרבנים באמריקה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומרקוס יסטרוב

מרקיש-פרידלנד

#הפניה מירוסלאבייץ.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומרקיש-פרידלנד

מרדכי עובדיהו

מרדכי עובדיהו (גוטסדינר) (23 במאי 1909 – 8 בפברואר 1981) היה סופר עברי, עיתונאי, עורך פרסומים ומזכירו של חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומרדכי עובדיהו

מרדכי ליפסון

מרדכי ליפסון (בכתיב יידי: ליפסאָן; 1885, ביאליסטוק, פולין – 14 בינואר 1958, כ"ב בטבת תשי"ח, תל אביב) הוא שם העט של מרדכי יאבורובסקי, שהיה סופר ומתרגם פורה, ופולקלוריסט דו-לשוני, יידי ועברי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומרדכי ליפסון

מרדכי ברויאר (היסטוריון)

מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; (8 באפריל 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה. מורה, מרצה והוגה דעות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומרדכי ברויאר (היסטוריון)

מרדכי יוסף ליינר

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומרדכי יוסף ליינר

מריאנסקה לאזנייה

מריאנסקה לאזנייה (בצ'כית: Mariánské Lázně, גרמנית: Marienbad, "מאריינבאד") היא עיירת מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומריאנסקה לאזנייה

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשנה

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשפט עברי

משפחת סופר

משפחת סוֹפֵר-שְׁרַיְיבֶּר היא משפחה יהודית מפורסמת במדינות האוסטרו-הונגריות במרכז אירופה, שהצמיחה מתוכה מאות רבנים, ראשי ישיבות ופרנסי ציבור.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשפחת סופר

משחק מילים

#הפניה שעשועי לשון.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשחק מילים

משגיח

בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשגיח

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשה

משה אוירבך

הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשה אוירבך

משה סופר

#הפניה החתם סופר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשה סופר

משה זקס

משה זקס (נכתב גם זאקס, זאכס; בגרמנית: Moses Sachs; 1800, דריסיקאקר, דוכסות סקסוניה-מיינינגן – 5 ביולי 1870, ירושלים) היה עסקן ירושלמי ושד"ר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשה זקס

משה ברודא

רבי משה ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'תל"ו, 1675 - כ"ו בכסלו ה'תק"ב, 4 בדצמבר 1741) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשה ברודא

משולם איגרא

רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב – י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומשולם איגרא

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומתמטיקאי

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומלחמת ששת הימים

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומלחמת העולם השנייה

מטרסדורף

#הפניה מטרסבורג.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומטרסדורף

מטיף

מאה הראשונה לספירה. (ציור מאת קרל היינריך בלוך, המאה ה-19.) מטיף רחוב בסאו פאולו, ברזיל מטיף הוא אדם הנושא דרשות בנושאים דתיים בפני אספת אנשים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומטיף

מזריץ'

#הפניה מזריטש.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומזריץ'

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומבשרי הציונות

מגן אברהם

מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומגן אברהם

מהר"ם שיק

#הפניה משה שיק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומהר"ם שיק

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומהדורה מוערת

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומוסקבה

מוסלמים

גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומוסלמים

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומוסד הרב קוק

מוראביה

מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומוראביה

מורה הוראה

#הפניה פוסק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומורה הוראה

מוריץ לצרוס

פרופ' מוריץ לצרוס ורעייתו השנייה, נהידה מוריץ (משה) לָצָרוּס (בגרמנית: Moritz Lazarus; 15 בספטמבר 1824 – 13 באפריל 1903) היה פילוסוף, אתנולוג ופסיכולוג יהודי-גרמני, מייסד הפסיכולוגיה הלאומית והפסיכולוגיה ההשוואתית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומוריץ לצרוס

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומוריה (כתב עת)

מודל לחיקוי

מודל לחיקוי הוא אדם שבהתנהגותו או בהצלחתו גורם לאחרים - בעיקר לצעירים - לחקות אותו, או לנסות ללכת בדרכיו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומודל לחיקוי

מוהל

ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומוהל

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומינסק

מיקרופילם

סרט מיקרופילם ארכיונים קריאת עיתון יומי במקראת זיעורים מיקרופילם (בעברית סרט זִעוּר) הוא מדיה אופטית המשמשת לאחסון תוכן של ספרים, כתבי עת, מסמכים משפטיים ותרשימים הנדסיים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומיקרופילם

מירוסלאבייץ

מירוסלאבייץ (בפולנית: Mirosławiec. נקרא:; בגרמנית: Märkisch Friedland, מרקיש-פרידלנד; בקשובית: Frédlądk), היא עיר במחוז וולץ' בגמינה (קהילה עירונית-כפרית) מירוסלאבייץ, שבחבל פומרניה המערבית, פולין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומירוסלאבייץ

מילונאות

מִלּוֹנָאוּת (בלועזית: לֶקְסִיקוֹגְרַפְיָה) הוא מקצוע הנחלק לשני תחומים קרובים אך שונים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ומילונאות

א' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא תמיד פרשת נח.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וא' בחשוון

אמן (אמנות)

#הפניה אמן (תרבות).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואמן (אמנות)

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואמנציפציה ליהודים

אמרת כנף

צרפתיות בחדר המדרגות של המכון הצרפתי בתל אביב אמרת כנף או משפט מפתח (נקרא לעיתים catch phrase) היא ציטוט שנאמר בהקשר כלשהו, התפרסם מאוד, נותר בזיכרון ונוהגים לשוב ולהזכירו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואמרת כנף

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואמוראים

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואנציקלופדיה יודאיקה

אנגרמה

אנגרמה באנגלית: listen.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואנגרמה

אפולוגטיקה

אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואפולוגטיקה

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וארמית

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וארץ ישראל

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וארבע כוסות

ארוחת צהריים

ארוחת צוהריים מסורתית בקרנאטקה שבהודו, מוגשת על עלה בננה ארוחת צוהריים היא ארוחה הנאכלת בצוהריים או בשעות אחר הצוהריים המוקדמות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וארוחת צהריים

ארוחת בוקר

ביצי עין, סלט ירקות, קפה, לחם וממרחים ארומה": ביצת עין על טוסט סלמון מעושן וגבינת שמנת, סלט ירקות ישראלי וקפה הפוך ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וארוחת בוקר

אריק וולהיים

אריק וולהיים (נולד ב־3 בינואר 1974, י' בטבת ה'תשל"ד, יפו) הוא חזן ישראלי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואריק וולהיים

אשקלון

שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואשקלון

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואתרוג

אלעזר לעוו

רבי אלעזר לעוו (ה'תקי"ח, 1758 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רב במוראביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואלעזר לעוו

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואלתר דרויאנוב

אלטונה

אלטונה (בגרמנית: Altona) הוא שמו של הרובע המערבי ביותר של המבורג, גרמניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואלטונה

אלחנן וסרמן

לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואלחנן וסרמן

אליעזר גורדון

אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואליעזר גורדון

אליעזר יהודה ולדנברג

הרב אליעזר יהודה וולדנברג (ג' בטבת תרע"ו, 10 בדצמבר 1915 – ל' בחשון תשס"ז, 21 בנובמבר 2006) היה מחבר שו"ת ציץ אליעזר ומחשובי הפוסקים במאה העשרים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואליעזר יהודה ולדנברג

אליהו שפירא

#הפניה אליה שפירא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואליהו שפירא

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואליהו גוטמכר

אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואחרונים

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואב"ד

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם מאיר הברמן

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם מרדכי אלתר

אברהם מטשכנוב

#הפניה אברהם לנדא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם מטשכנוב

אברהם אליהו קפלן

הרב אברהם אליהו קפלן (י"ב בחשוון ה'תר"ן, 16 בנובמבר 1889–ט"ו באייר ה'תרפ"ד, 19 במאי 1924) היה ראש בית המדרש לרבנים בברלין ומאנשי תנועת המוסר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם אליהו קפלן

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם אבן עזרא

אברהם טיקטין

רבי אברהם טיקטין (ל' בכסלו תקכ"ה 1764, שוורזנץ ליד פוזנה – כ"ב בטבת תקפ"א, 27 בדצמבר 1820) היה רב אשכנזי, רבן של ערים שונות ברחבי גרמניה ובסוף ימיו רבה של ברסלאו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם טיקטין

אברהם חיים פריימן

אברהם חיים (אלפרד) פרַיימן (בגרמנית: Alfred Freimann; א' בטבת תר"ס, 3 בדצמבר 1899, הלישוי, מוראביה, אוסטריה – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948, ירושלים) היה חוקר המשפט העברי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם חיים פריימן

אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג)

הרב אברהם בנימין זילברברג (ה'תרנ"ב, 1892 – ליל י' בתשרי תשכ"ג, 7 באוקטובר 1962) היה רב ואב"ד בטולישקוב בפולין, מו"ץ בוורשה, ולאחר מכן רב ואב"ד בפיטסבורג, פנסילבניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג)

אברהם ברודא

רבי אברהם ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'ת"י, 1650 – ל' בניסן ה'תע"ז, 11 באפריל 1717) היה רב וראש ישיבה אשכנזי מן האחרונים, מגדולי דורו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם ברודא

אברהם דב בער פלאם

אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם) (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם דב בער פלאם

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואברהם ישעיהו קרליץ

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואגדה (יהדות)

אדמו"ר

טקסט.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואדמו"ר

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואהרן סורסקי

אהרן צבי לנדא

רבי אהרן צבי לנדא (-ז' בסיוון תר"ע, 1910) היה אדמו"ר לחלק מחסידי אלכסנדר שפרשו לאחר פטירת הישמח ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואהרן צבי לנדא

אהל תורה

#הפניה ישיבת אוהל תורה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואהל תורה

אוניברסיטת לייפציג

אוניברסיטת לייפציג (בגרמנית: Universität Leipzig) היא אוניברסיטה הממוקמת בעיר לייפציג, במדינת סקסוניה שבגרמניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואוניברסיטת לייפציג

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואוסטריה

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואיטליה

איזביצה קויאווסקה

איזביצה קויאווסקה (בפולנית: Izbica Kujawska) היא עיירה קטנה הנמצאת בקרבת לודז' בנפת ורטיאו אשר בפולין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואיזביצה קויאווסקה

איגרת הרמב"ן

איגרת הרמב"ן בחברון איגרת הרמב"ן ליד פתח בית הכנסת איגרת הרמב"ן הוא מכתב המיוחס לרמב"ן, שעל פי הייחוס נכתב כשהיה בארץ ישראל לבנו נחמן ששהה בקטלוניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואיגרת הרמב"ן

אייזנשטאדט

אייזנשטאדט (בגרמנית: Eisenstadt; בהונגרית: Kismarton; בקרואטית: Željezno) היא עיר הבירה של מדינת בורגנלנד שבמזרח אוסטריה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואייזנשטאדט

אייזנשטט

#הפניה אייזנשטאדט.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ואייזנשטט

נ"ך

#הפניה תנ"ך.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונ"ך

נ"מ גלבר

#הפניה נתן מיכאל גלבר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונ"מ גלבר

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונפתלי צבי יהודה ברלין

נצר סרני

נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונצר סרני

נתן גשטטנר

קברו של הרב נתן גשטטנר הרב נתן גשטטנר (בכתיב יידי: געשטעטנער; כ"ח באדר א' תרצ"ב, 6 במרץ 1932 – י"ד בכסלו תשע"א, 21 בנובמבר 2010) היה רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונתן גשטטנר

נתיבות המשפט

ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונתיבות המשפט

נדבן

#הפניה נדבנות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונדבן

נדבנות

נדבנות (בלעז: פִּילַנְתְּרוֹפְּיָה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונדבנות

נדוניה

מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונדוניה

נוטריון

פלמי קוינטן מסייס נוטריון הוא עורך דין שהוסמך על ידי משרד המשפטים לאמת, לאשר ולערוך מסמכים משפטיים מסוימים הדורשים פעולות אלה מצד נוטריון בלבד, על פי החוק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונוטריון

נכס צאן ברזל

נכס צאן ברזל (או: צאן ברזל) הוא מושג הלכתי-משפטי המהווה כינוי לעסקת הלוואה-פיקדון, שמטרתה להבטיח את הקרן של בעל הנכסים המופקדים ביד השומר, שמצידו מרוויח את השימוש בנכסים ואף את הרווחים העשויים או העתידים לצאת מהם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונכס צאן ברזל

נישואין

#הפניהנישואים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונישואין

ניחום אבלים

ניחום אבלים היא מצווה לנחם את מי שמת לו קרוב מ'שבעה קרובים', ובכך לעשות עמו חסד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וניחום אבלים

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונידה

נייר

נייר הוא משטח סיבי, דק במיוחד, נפוץ ביותר בצבע לבן אך קיים גם בצבעים אחרים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ונייר

סאטו מארה

קרולי שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון סָאטוּ מָארֶה (ברומנית: Satu Mare. ביידיש: סאטמר), היא עיר במערב רומניה באזור טרנסילבניה הצפונית, בעלת אוכלוסייה של 115,142 תושבים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסאטו מארה

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסנקט פטרבורג

סנדק (יהדות)

ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון משמש כסנדק בברית מילה הרב יעקב אריה אלתר (האדמו"ר השביעי של חסידות גור) משמש כסנדק בברית מילה ביהדות, סַנְדָּק (נקרא גם: בעל ברית) הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה (ובמקרה של נימול בוגר, תומך בו).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסנדק (יהדות)

ספקא דאורייתא לחומרא

ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וספקא דאורייתא לחומרא

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וספר תורה

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וספר התניא

ספר הבדיחה והחידוד

ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וספר הבדיחה והחידוד

ספרן

"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וספרן

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וספרות תורנית

ספרות ילדים

ליידי בירד ג'ונסון מקריאה סיפור לילדיםילדים נהנים מספר ילדים קוראים ספר יחדיו פעוטה מעיינת בספר עם תמונות סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וספרות ילדים

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסדר מועד

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסדר נשים

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסדר נזיקין

סדילקוב

#הפניה סודילקוב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסדילקוב

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסופר

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסוגיה

סוכר

קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות קצרות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (חד-סוכר ודו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסוכר

סכין שחיטה

סכין שחיטה (נקראת גם חלף) היא סכין ייעודית המשמשת ביהדות לשחיטת בהמות, חיות ועופות טהורים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסכין שחיטה

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסיני (כתב עת)

סיוון

סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וסיוון

עמותה

עמותה בישראל היא סוג של תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים החוברים יחד למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית), ונרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועמותה

עמוד שער

עמוד השער והציור מול השער שמולו במהדורה הראשונה של מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, משנת 1726. הטקסט כולל את כותרת היצירה, שמו של המחבר לכאורה "למיואל גוליבר" ומשלח ידו, מקום ההוצאה לאור, פרטי המוציא לאור ושנת ההוצאה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועמוד שער

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועם הספר (הוצאת ספרים)

ענוה

#הפניה ענווה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וענוה

עסקן

#הפניה עסקנות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועסקן

עקיבא איגר (הראשון)

רבי עקיבא איגר מהלברשטאדט (ה'תפ"א, 1721 – ט"ו באלול ה'תקי"ח, 18 בספטמבר 1758) היה רב וראש ישיבה אשכנזי, רבן של צילץ (Zülz) ופרשבורג.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועקיבא איגר (הראשון)

עקיבא ברוך פוזנר

הרב ד"ר עקיבא ברוך (ארתור ברנהרד) פוזנר (בגרמנית: Arthur Bernhard Posner; ג' בכסלו תרנ"א, 16 בנובמבר 1890, סאמטר, פוזן, גרמניה – ב' באייר תשכ"ב, 6 במאי 1962, ירושלים) היה רב, ספרן, ביבליוגרף וחוקר גרמני-ישראלי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועקיבא ברוך פוזנר

עקיבא ישראל ורטהיימר

הרב עקיבא ישראל ורטהיימר רבי עקיבא ישראל ורטהיימר (בגרמנית: Akiba Israel Wertheimer; ה'תקל"ח, 1778, ברסלאו – כ"א באייר ה'תקצ"ה, 20 במאי 1835, אלטונה).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועקיבא ישראל ורטהיימר

ערב רב

עֵרֶב רַב הוא שמה של קבוצה הכוללת מצריים ובני עמים נוספים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים, על פי המסורת היהודית הם התקבלו על ידי משה כחלק אינטגרלי מהעם, ובהמשך חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וערב רב

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועשרת ימי תשובה

עת לעשות לה' הפרו תורתך

עת לעשות לה' הפרו תורתך הוא פסוק מפרק קי"ט בתהילים, שנדרש על פי חז"ל שלעיתים על מנת לשמר את קיום התורה והמצוות (.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועת לעשות לה' הפרו תורתך

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועלייה לארץ ישראל

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועלייה לתורה

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועברית

עיפרון

עפרונות צבעונים ורגילים עפרונות שלמים ומחודדים, ארוכים וקצרים שאריות של חידוד עפרונות אישה חובשת כובע בצורת חוד עיפרון לזכר קורבנות הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו" עיפרון הוא כלי כתיבה ידני לשם כתיבה, ציור, ורישום לרוב על דפי נייר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועיפרון

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועיתונאי

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועיתונות יהודית היסטורית

עיזבון

#הפניה ירושה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועיזבון

עידן הנאורות

עידן הנאורות (מוכר גם במונחים: עידן האורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי); באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: Siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ועידן הנאורות

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופסח

פסיכולוג

פסיכולוג הוא אדם שלמד פסיכולוגיה במוסד אקדמי מוכר, בדרך כלל בעל תואר שני לפחות, ושאושר לו לאחר לימודיו, על ידי משרד הבריאות הרשמי של מדינה אחת לפחות, לעסוק בפסיכולוגיה במדינה זו ואולי אף במדינות נוספות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופסיכולוג

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופראג

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופרנקפורט

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופרשנות הפשט למקרא

פרוסיה

סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופרוסיה

פרוסיה המערבית

פרוסיה המערבית הייתה חלק מממלכת פרוסיה בשנים 1773 (אז סופחה מפולין) עד 1918.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופרוסיה המערבית

פרישות (יהדות)

פרישות משמעותה הִמנעות מענייני העולם הזה, התנזרות מהנאות, או נזירות חלקית עד מלאה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופרישות (יהדות)

פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה

פרידריך וילהלם השלישי (גרמנית: Friedrich Wilhelm III; 3 באוגוסט 1770 - 7 ביוני 1840) היה מלך פרוסיה החל משנת 1797 ועד יום מותו ב-1840.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופוסק

פולמוס

#הפניה מחלוקת.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופולמוס

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופולין

פולין גדול

פולין גדול (בפולנית) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופולין גדול

פוליטיקה של ישראל

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופוליטיקה של ישראל

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופוזנן

פוזנא

#הפניה פוזנן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופוזנא

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופינסק

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופילוסוף

פיטסבורג

פיטסבורג (באנגלית: Pittsburgh) היא עיר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, בירת מחוז אלגני ומרכז כלכלי ותעשייתי חשוב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופיטסבורג

פיוטרקוב

#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ופיוטרקוב

צמח צדק

#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצמח צדק

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצבי פסח פרנק

צבי הירש מזמושץ'

#הפניה צבי הירש בושקא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצבי הירש מזמושץ'

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצבי הירש קלישר

צבי הירש חיות

275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצבי הירש חיות

צבי הירש הלר

רבי צבי הירש הלר (בכתיב מיושן: העליר או העללער; נודע בכינויו: ר' צבי הירש חריף; ה'תקל"ו, 1776 - כ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834) היה ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובונהאד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצבי הירש הלר

צבי יהודה רבינוביץ' תאומים

הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ו' בסיוון ה'תר"ג, 1843 – כ"ד בכסלו ה'תרמ"ח, 1887) היה רב בליגום וברוגולי שבליטא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצבי יהודה רבינוביץ' תאומים

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצדיק

צוואה

כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצוואה

צילץ

צילץ (בפולנית: Biała,, בגרמנית: Zülz, בשלזית: Biołŏ, Biołŏ Prudnickŏ) היא עיירה קטנה בפולין, השוכנת בחלק הדרומי של פרובינציית אופולה במחוז פרודניק ליד הגבול עם צ'כיה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצילץ

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וציון (כתב עת)

צייר

ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וצייר

קמחא דפסחא

חלוקת קמחא דפסחא בניו יורק, 1908 חלוקת קמחא דפסחא בירושלים 2013 בנק מזון קמחא דפסחא בירושלים, 2005 קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים לקראת פסח.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקמחא דפסחא

קאליש

קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקאליש

קפה

תבלינים פולי קפה קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים, המופקים מפולי צמח הקפה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקפה

קצות החושן

ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקצות החושן

קרלובי וארי

קרלובי וארי (בצ'כית: Karlovy Vary), הידועה גם בשמה הגרמני קרלסבאד (בגרמנית: Karlsbad) היא עיר מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקרלובי וארי

קטמון

קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקטמון

קדושה (יהדות)

#הפניה קודש וחול ביהדות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקדושה (יהדות)

קוצו של יוד

'''"קוצו של יו"ד''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקוצו של יוד

קורבן

תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקורבן

קושיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקושיה

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקובנה

קובץ בית אהרן וישראל

#הפניה חסידות קרלין#קובץ בית אהרן וישראל קטגוריה:ישראל: כתבי עת תורניים קטגוריה:כתבי עת חסידיים קטגוריה:כתבי עת למחקר תורני.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וקובץ בית אהרן וישראל

ר"מ

ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ור"מ

ר. פרידמן

#הפניה רייזל פרידמן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ור. פרידמן

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ורמב"ם

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וראש חודש

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וראש השנה

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וראש ישיבה

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וראשונים

ראביץ'

ראביץ' (בפולנית: Rawicz,; בגרמנית: Rawitsch, ביידיש: ראוויטש) היא עיר בעלת למעלה מעשרים אלף תושבים, בגמינה ראביץ', במחוז ראביץ' בחבל פולין גדול, במרכז פולין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וראביץ'

ראובן גרוזובסקי

הרב רפאל ראובן גרוזובסקי (י"א בכסלו ה'תרמ"ז, 1886, מינסק - כ"ב באדר ה'תשי"ח, 1958, ארצות הברית), היה ר"מ וראש ישיבה בישיבות כנסת בית יצחק שבליטא, תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וראובן גרוזובסקי

ראוויטש

#הפניה ראביץ'.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וראוויטש

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ורפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל פטאי

רפאל פטאי (בהונגרית: Patai Ervin György; באנגלית: Raphael Patai; 22 בנובמבר 1910 – 20 ביולי 1996) היה חוקר פולקלור, אנתרופולוג, מזרחן והיסטוריון יהודי-הונגרי-ישראלי-אמריקאי, מחלוצי המחקר האתנוגרפי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ורפאל פטאי

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ורשב"א

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ורב

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ורוסיה

רווק

רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ורווק

ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וריב ההיכל

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וש"ס וילנא

שמרנים

#הפניה שמרנות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושמרנים

שמחה עלברג

הרב שמחה עלברג (נכתב גם אלברג; תרע"א, 1911 - ח' בחשוון ה'תשנ"ו, 1 בנובמבר 1995) היה יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית ועורך הביטאון התורני הפרדס.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושמחה עלברג

שמואל אליהו טאוב

רבי שמואל אליהו טאוב (ד' באדר א' תרס"ה, 9 בפברואר 1905 − ד' באייר תשמ"ד, 6 במאי 1984; כונה גם האמרי אש על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושמואל אליהו טאוב

שמואל אהרן שזורי

#הפניה שמואל אהרון שזורי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושמואל אהרן שזורי

שמואל שאטין כ"ץ

#הפניה שמואל שאטין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושמואל שאטין כ"ץ

שמואל שרגא פייגנזון

שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושמואל שרגא פייגנזון

שמואל זנוויל קלפפיש

הרב שמואל זנוויל קְלֶפְּפִיש (ה'תק"ף או ה'תקפ"ה, נמירוב – חשוון ה'תרס"ב, 1901, ורשה) היה אב בית הדין של ורשה, ראש ישיבה ופוסק מרכזי ביהדות פולין במאה ה-19.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושמואל זנוויל קלפפיש

שארושפטק

שארושפטק (בהונגרית: Sárospatak; ביידיש: שאַראָשפּאָטאָק) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושארושפטק

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושאלות ותשובות

שאול פנחס רבינוביץ

ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושאול פנחס רבינוביץ

שנות ה-80 של המאה ה-20

'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושנות ה-80 של המאה ה-20

שניידמיל

#הפניה פילה (פולין).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושניידמיל

שער המלך

#הפניה יצחק נוניש בילמונטי#שער המלך.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושער המלך

שצ'צ'ין

מצודת שצ'צין מפת העיר מ-1888 שְּׁצֵ'צִ'ין (בפולנית: Szczecin, בגרמנית: Stettin - שטטין, בקשובית: Sztetëno, בלטינית: Stetinum) היא עיר נמל בצפון-מערב פולין, על גדות הנהר אודר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושצ'צ'ין

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושקיעת החמה

שתדלנות

#הפניה שדלנות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושתדלנות

שלמה איגר

רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז, 1786 – י"א בטבת ה'תרי"ב, ינואר 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושלמה איגר

שלמה פלסנר (רב)

רבי שלמה (סלומון) פלסנר רבי שלמה (סלומון) פלסנר (כ"ז בניסן ה'תקנ"ז, 23 באפריל 1797 – כ"ה באב ה'תרמ"ג, 28 באוגוסט 1883) היה מתרגם ודרשן בן יהדות גרמניה במאה ה-19.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושלמה פלסנר (רב)

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושלמה לוריא

שלמה זלמן ליפשיץ

קבר רבי שלמה זלמן ליפשיץ בבית הקברות בוורשהמצבת רבי שלמה זלמן ליפשיץ הרב שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765 – ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם ה"חמדת שלמה", על שם החשוב שבספריו), היה הרב האשכנזי הראשון של העיר ורשה בפולין ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושלמה זלמן ליפשיץ

שלמה היימן

רבי רפאל חיים שלמה היימן (ה'תרנ"ב - י"ז בכסלו ה'תש"ה, 3 בדצמבר 1944) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושלמה היימן

שלזוויג-הולשטיין

שלזוויג-הולשטיין (Schleswig-Holstein; לעיתים רחוקות בעברית: שלזיה-הולשטיין) היא אחת מ-16 המדינות המהוות את גרמניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושלזוויג-הולשטיין

שלזיה

שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושלזיה

שלום אולמן

הרב שלום אולמן הידוע בכינוי רבי שלום חריף (ט"ז באדר ה'תקט"ו, 27 בפברואר 1755 – ט"ז באדר ה'תקפ"ה, 6 במרץ ה'תקפ"ה) היה רב העיר ואב"ד באנסבך ובלקנבך, ומחבר הספר דברי ר"ש.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושלום אולמן

שליח (הלכה)

שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושליח (הלכה)

שטר תנאים

#הפניה תנאים (אירוסים).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושטר תנאים

שטרסבורג

שטרסבורג (בצרפתית: Strasbourg - "סְטְרַסְבּוּר"; בגרמנית: Straßburg; באלזסית: Strossburi או Schdroosburi), בירת גראנד אסט שבצפון-מזרח צרפת והעיר הגדולה ביותר בחבל זה, בעלת אוכלוסייה של 272,222 איש בעיר עצמה ו-764,013 במטרופולין שלה, נכון לשנת 2011, והיא העיר השביעית בגודל אוכלוסייתה בצרפת.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושטרסבורג

שחמטאי

ציור של שחמטאים משחקים איזידור קאופמן - "שחקני השח" איור של משחק בין שני שחמטאים. שחמטאי הוא אדם או מחשב המשחק שחמט, כולל עיסוק בכל סוגי המשחק בשחמט הרגיל, וכן אלו העוסקים בווריאציות שלו, כגון שחמט בהתכתבות, משחק סימולטני ומשחק עיוור.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושחמטאי

שחוטי חוץ

איסור שחוטי חוץ הוא איסור הלכתי לשחוט קורבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושחוטי חוץ

שחיתות

מפת העולם לפי מדד השחיתות, שנת 2018 האמנה נגד שחיתות שחיתות היא חוסר טוהר רוחני או מוסרי או סטייה מן הנדרש, אם היא נעשית על ידי אדם בעמדות שלטון או בכל עמדה סמכותית אחרת, כאשר אנו מתבססים על תחומי הפילוסופיה, התאולוגיה והמוסר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושחיתות

שחיטה (מצווה)

#הפניה שחיטה (הלכה).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושחיטה (מצווה)

שבע קהילות

שבע קהילות (בגרמנית: Siebengemeinden) הוא הכינוי לשבע קהילות יהודיות במחוז בורגנלנד שבאוסטריה, אשר התפרסמו כמרכז יהודי חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי בעקבות האנשלוס בשנת 1938.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושבע קהילות

שבעה נקיים

בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושבעה נקיים

שבת הגדול

שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושבת הגדול

שבט (חודש)

שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושבט (חודש)

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושבטי ישראל

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושולחן ערוך

שולחן ערוך הרב

סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושולחן ערוך הרב

שוחט

שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושוחט

שיש

שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושיש

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושיטת הפלפול

שידוך

שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושידוך

שיירת הדסה

אנדרטה לחללי שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים שלט הסבר על שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים אנדרטה ואתר זיכרון לחללי שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים קבר אחים של חללי שיירת הדסה בבית הקברות סנהדריה בירושלים שיירת "הדסה" (או שיירת הר הצופים) הייתה שיירת משוריינים ישראלית אשר עשתה דרכה להר הצופים ב-13 באפריל 1948, ד' בניסן תש"ח במהלך שלבה המוקדם של מלחמת העצמאות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ושיירת הדסה

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותנ"ך

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותנאים

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותנועת המוסר

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותנועת החסידות

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותנועת ההשכלה היהודית

תפוח אדמה

תפוח אדמה (בראשי תיבות: תפו"א; שם מדעי: Solanum tuberosum; נקרא גם "סולנום הקנים" או "תפוד" ובלשון ספרותית, "בולבוס") הוא מין של צמח ממשפחת הסולניים שקניו התפתחו מגבעולים תת-קרקעיים המשמשים למאכל ולבישול.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותפוח אדמה

תפיסה

תיאורו של רוברט פלאד לתפיסה (1619). תְּפִיסָה (או תְּפִישָׂה; בלועזית: פֶּרְצֶפְּצְיָה) היא תהליך סיווג ופענוח של גירויים המגיעים דרך החושים, במטרה להעניק משמעות לסביבה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותפיסה

תפילת מנחה

ללא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותפילת מנחה

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותפילת ערבית

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותפילת שחרית

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותפילין

תק"ן

#הפניה ה'תק"ן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותק"ן

תק"נ

#הפניה ה'תק"ן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותק"נ

תקמ"א

#הפניה ה'תקמ"א.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקמ"א

תקמ"ז

#הפניה ה'תקמ"ז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקמ"ז

תקמ"ה

#הפניה ה'תקמ"ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקמ"ה

תקנ"ז

#הפניה ה'תקנ"ז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקנ"ז

תקנ"ה

#הפניה ה'תקנ"ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקנ"ה

תקנ"ו

#הפניה ה'תקנ"ו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקנ"ו

תקס"א

#הפניה ה'תקס"א.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקס"א

תקס"ז

#הפניה ה'תקס"ז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקס"ז

תקס"ב

#הפניה ה'תקס"ב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקס"ב

תקס"ה

#הפניה ה'תקס"ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקס"ה

תקס"ו

#הפניה ה'תקס"ו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקס"ו

תקע"א

#הפניה ה'תקע"א.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקע"א

תקע"ז

#הפניה ה'תקע"ז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקע"ז

תקע"ח

#הפניה ה'תקע"ח.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקע"ח

תקע"ב

#הפניה ה'תקע"ב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקע"ב

תקע"ג

#הפניה ה'תקע"ג.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקע"ג

תקע"ד

#הפניה ה'תקע"ד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקע"ד

תקע"ה

#הפניה ה'תקע"ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקע"ה

תקפ"א

#הפניה ה'תקפ"א.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקפ"א

תקפ"ז

#הפניה ה'תקפ"ז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקפ"ז

תקפ"ב

#הפניה ה'תקפ"ב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקפ"ב

תקפ"ד

#הפניה ה'תקפ"ד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקפ"ד

תקפ"ה

#הפניה ה'תקפ"ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקפ"ה

תקצ"א

#הפניה ה'תקצ"א.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקצ"א

תקצ"ז

#הפניה ה'תקצ"ז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקצ"ז

תקצ"ח

#הפניה ה'תקצ"ח.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקצ"ח

תקצ"ב

#הפניה ה'תקצ"ב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקצ"ב

תקצ"ג

#הפניה ה'תקצ"ג.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקצ"ג

תקל"ג

#הפניה ה'תקל"ג.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקל"ג

תקכ"ב

#הפניה ה'תקכ"ב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותקכ"ב

תר"ל

#הפניה ה'תר"ל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותר"ל

תר"ט

#הפניה ה'תר"ט.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותר"ט

תר"ה

#הפניה ה'תר"ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותר"ה

תרמ"ז

#הפניה ה'תרמ"ז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרמ"ז

תרנ"ח

#הפניה ה'תרנ"ח.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרנ"ח

תרס"ה

#הפניה ה'תרס"ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרס"ה

תרע"ב

#הפניה ה'תרע"ב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרע"ב

תרצ"ז

#הפניה ה'תרצ"ז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרצ"ז

תרצ"ד

#הפניה ה'תרצ"ד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרצ"ד

תרל"ה

#הפניה ה'תרל"ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרל"ה

תרל"ו

#הפניה ה'תרל"ו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרל"ו

תרכ"א

#הפניה ה'תרכ"א.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרכ"א

תרכ"ח

#הפניה ה'תרכ"ח.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרכ"ח

תרכ"ה

#הפניה ה'תרכ"ה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרכ"ה

תרי"ב

#הפניה ה'תרי"ב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותרי"ב

תש"ן

#הפניה ה'תש"ן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותש"ן

תשמ"א

#הפניה ה'תשמ"א.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותשמ"א

תשמ"ב

#הפניה ה'תשמ"ב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותשמ"ב

תשמ"ג

#הפניה ה'תשמ"ג.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותשמ"ג

תשל"ט

#הפניה ה'תשל"ט.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותשל"ט

תשכ"ז

#הפניה ה'תשכ"ז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותשכ"ז

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותל אביב-יפו

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותלמוד

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותלמוד תורה

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותלמוד בבלי

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותלמוד ירושלמי

תומאס ג'פרסון

תומאס ג'פרסון (באנגלית: Thomas Jefferson; 13 באפריל 1743 – 4 ביולי 1826) היה מהאבות המייסדים של ארצות הברית ונשיאה השלישי, בין 1801 ל-1809.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותומאס ג'פרסון

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותורה שבעל-פה

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ותיקון המידות

לנצ'יץ

#הפניה לנצ'יצה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ולנצ'יץ

לפ"ק

#הפניה מניין השנים בלוח העברי#מניין לבריאת העולם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ולפ"ק

לשון נופל על לשון

לשון נופל על לשון הוא צירוף לשוני שבו ישנן שתי מילים (או יותר) בעלות הגייה דומה (או אותיות שורש דומות) אך משמעותן שונה ולעיתים אף סותרת.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ולשון נופל על לשון

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ולונדון

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ולולב

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ולובלין

לובביץ'

הכפר לוּבַּבִיץ' (ברוסית: Люба́вич; ביידיש: ליובאוויטש; בפולנית: Lubawicze) הוא כפר קטן ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול עם בלארוס.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ולובביץ'

לימודי קודש

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ולימודי קודש

ליסא

#הפניה לשנו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וליסא

ליפניק על הבצ'ווה

ליפניק על הבצ'ווה (בצ'כית: Lipník nad Bečvou, נהגה:, בגרמנית: Leipnik) היא עיירה קטנה במחוז אולומואוץ שבחבל מוראביה, במזרח הרפובליקה הצ'כית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וליפניק על הבצ'ווה

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וליטא

לייבלה איגר

#הפניה יהודה לייב איגר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ולייבלה איגר

ט' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי, או שבת.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וט' בחשוון

טאלר

אמריקאי (למטה במרכז) של 25 סנט הטאלר של מריה תרזה טאלר או תאלר הוא מטבע כסף אירופי היסטורי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וטאלר

טובת הנאה

טובת הנאה היא הטבה, בכסף, בשווה כסף ולעיתים אף הטבה שלא ניתן לכמת אותה בכסף, שאדם מקבל בתמורה לפעילותו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וטובת הנאה

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וזאב יעבץ

זצוק"ל

#הפניה המוות בשפה העברית#תוספת לאחר שמו של נפטר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וזצוק"ל

זכות אבות

זכות אבות הוא מושג ביהדות, שפירושו שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר 'הבנים', עם ישראל, אינם זכאים לכך בזכות עצמם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וזכות אבות

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וזכויות יוצרים

זיכרון

זיכרון הוא יכולתו של יצור לאגור מידע בצורה בלתי-מוחשית (כלומר, בניגוד לכתיבה, למשל).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וזיכרון

ח' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' כסלו היא פרשת וישלח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וח' בכסלו

חנה עמית

חנה עמית חנה עמית (נולדה בשנת 1951 ונפטרה בדצמבר 2022) הייתה עורכת ישראלית בתחום התרבות היהודית וההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל, לשעבר עורכת כתב העת "עת־מול".

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחנה עמית

חנוך לוין

חנוך לוין (18 בדצמבר 1943 – 18 באוגוסט 1999) היה מחזאי, במאי תיאטרון, משורר, פזמונאי, סופר, סאטיריקן ותסריטאי ישראלי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחנוך לוין

חסידות מודז'יץ

רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב רבי חיים שאול האדמו"ר ממודז'יץ עם רבי ישראל דוד האדמו"ר ממודז'יץ מארצות הברית חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחסידות מודז'יץ

חסידות ערלוי

חסידות ערלוי באחת מחתונות נכדי האדמו"ר ישיבת חסידי ערלוי בשכונת קטמון בירושלים חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחסידות ערלוי

חסידות פשדבורז'

חסידות פשדבורז' (ביידיש: פשעדבורז') הייתה חסידות פולנית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחסידות פשדבורז'

חסידות לובלין

#הפניה יהודה לייב איגר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחסידות לובלין

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחסידות חב"ד

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחסידות גור

חצות

שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה – 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחצות

חתם סופר

#הפניה החתם סופר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחתם סופר

חלון הזדמנויות

חלונות קריטיים ברפואה דחופה חלון הזדמנויות (נקרא גם גבול הזדמנויות או חלון קריטי) הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה כלשהי שתשיג תוצאה רצויה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחלון הזדמנויות

חטא העגל

מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחטא העגל

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחז"ל

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחזון איש

חופה

חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחופה

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחופה וקידושין

חורף

חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחורף

חובות הלבבות

#הפניה תורת חובות הלבבות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחובות הלבבות

חודש כסלו

#הפניה כסלו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחודש כסלו

חילון

חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחילון

חידוש עבודת הקורבנות

ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחידוש עבודת הקורבנות

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחיים מוולוז'ין

חיים אוירבך

הרב חיים אוירבך (? – י"ב באלול תקצ"ט, 1839) היה הרב של לונטשיץ שבפולין, מחבר הספר דברי משפט.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחיים אוירבך

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחיים נחמן ביאליק

חיים קרלינסקי

הרב חיים קרלינסקי (א' בטבת ה'תרס"ז, 18 בדצמבר 1906, ליובוניץ - כ"ח בתשרי ה'תש"ן, 27 באוקטובר 1989) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי ועורך תורני פורה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחיים קרלינסקי

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחיים ברלין

חיים דוב שעוועל

הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחיים דוב שעוועל

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וחיים הלוי סולובייצ'יק

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובני ברק

בנימין רבינוביץ'

הרב בנימין רבינוביץ' (תקע"ד, 1814 – ט"ז בחשוון תר"ל, 1869) היה רב ליטאי, רבן של פיקלין, שילעל, רוגולי ווילקומיר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובנימין רבינוביץ'

בנימין וולף איגר

רבי בנימין וולף איגר (רוטרדם, ה'תקט"ז 1756 – לייפניק, ו' בתשרי תקנ"ו, 19 בספטמבר 1795) היה רב וראש ישיבה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובנימין וולף איגר

ברנוביץ'

תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ' בָּרָנוֹביץ' (ביידיש: באראנאָװיטש, בבלארוסית: Баранавiчы, ברוסית: Барановичи, בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברנוביץ'

ברסט ליטובסק

#הפניה ברסט (בלארוס).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברסט ליטובסק

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברלין

ברטיסלאבה

Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברטיסלאבה

ברוך תאומים-פרנקל

הרב ברוך תאומים-פרנקל (ה'תק"ך, 1760 – ז' בתמוז ה'תקפ"ח, 1828) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברוך תאומים-פרנקל

ברוך בר ליבוביץ

הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברוך בר ליבוביץ

ברוך יצחק ליפשיץ

הרב ברוך יצחק ליפשיץ (י"ח באב ה'תקע"ב, 27 ביולי 1812 – י"ב בטבת ה'תרל"ח, 18 בדצמבר 1877) היה רב ופרשן המשנה, רבן של בוסקוביצה ולנדסברג, רבה הראשי של הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ודרשן בהמבורג.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברוך יצחק ליפשיץ

ברומברג

#הפניה בידגושץ'.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברומברג

ברוקלין

ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברוקלין

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברודי

ברכת שמואל

שער הספר ברכת שמואל היא סדרה בת ארבעה ספרים העוסקת בפלפולים על התלמוד בבלי בשיטת בריסק שנכתב על ידי רבי ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת קמניץ.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברכת שמואל

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וברית מילה

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובלארוס

בז'ז'ני

בְּזֵ'זַ'נִי (Brzeżany, זו ההגייה הפולנית הנהוגה גם בעברית הישראלית; באוקראינית Бережани, נהגה בֶּרֶזַ'אנִי; ביידיש ברעזשאַן, נהגה בְּרֶזַ'אן) היא עיר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, המשמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז ברזנסקי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובז'ז'ני

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובבא מציעא

בוררות

בוֹררוּת (בלועזית: אַרבּיטרַציה) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך ללא יכולת ערעור.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובוררות

בורגנלנד

בורגנלנד (בגרמנית: Burgenland, בהונגרית: Felsőőrvidék, בקרואטית: Gradišće) היא מדינת המחוז המזרחית ביותר, החדשה ביותר (התקבלה לתוך הפדרציה האוסטרית בשנת 1921) והמישורית ביותר של הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובורגנלנד

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובודפשט

בין מלחמות העולם

#הפניה בין שתי מלחמות העולם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובין מלחמות העולם

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובין השמשות (יהדות)

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וביאליסטוק

ביקור חולים

זרי פרחים בחדרו של חולה ביקור חולים היא מצווה הנכללת בגמילות חסדים ועניינה לבקר אצל החולה, להשתתף בצערו, לעודד אותו מורלית ולראות אם יש צורך שהוא נזקק לו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וביקור חולים

בישוף

פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובישוף

בית מגורים

בתי מגורים באנגליה בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית מגורים

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית מדרש

בית אבות

"בית משען", בית אבות בתל אביב בית אבות "שלוה" בגבעתיים בית אבות הוא מרכז מגורים המיועד לאנשים בגיל זקנה, ומספק להם שירותים שלא ניתנים בדירה פרטית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית אבות

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית שמש

בית חולים

חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה או מרכז רפואי הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית חולים

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית המקדש הראשון

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית המקדש השני

בית התפוצות

#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית התפוצות

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית הבסבורג

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ובית כנסת

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וביבליוגרפיה

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וביוגרפיה

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגמרא

גאונות

#הפניהגאון.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגאונות

גרמני

#הפניה גרמנים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגרמני

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגרמנית

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגרמניה

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגרמניה הנאצית

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגרשם שלום

גלוגא

#הפניה גלוגוב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגלוגא

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגליציה

גביר

#הפניה עושר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגביר

גדנסק

בזיליקת מריה הקדושה בגדנסק, כנסיית הלבנים השנייה בגודלה בעולם, לאחר בזיליקת פטרוניוס הקדוש מזרקת נפטון בגדנסק גְדַנְסְק (בפולנית: Gdańsk,; בגרמנית: Danzig,; בקשובית: Gduńsk; ביידיש: דאַנציג) היא עיר הנמל החשובה בפולין, והעיר השישית בגודלה במדינה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגדנסק

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגדול הדור

גופן

גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגופן

גישור

גישור הוא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים שבה גורם נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להגיע להסכמה ביניהם, המבוססת על צרכים ואינטרסים ולא על עמדות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וגישור

דניאל פרוסטיץ

ציונו של רבי דניאל פרוסטיץ הרב דניאל פרוסטיץ (תקי"ט, 1759 – ו' באדר תר"ו, 1846) היה ראב"ד בעיר פרשבורג בתקופת החת"ם סופר, במשך חמישים שנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודניאל פרוסטיץ

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודפוס ראם

דרשן

#הפניה דרשנות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודרשן

דרזדן

פראואנקירכה, סמלה של העיר דרזדן דרזדן (בגרמנית: Dresden,; בסורבית עילית: Drježdźany) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת סקסוניה שבגרמניה, העיר השנייה בגודלה במדינה זו ונכון ל-2021, היא העיר ה-12 בגודלה בגרמניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודרזדן

דרישת ציון

שער '''דרישת ציון''' במהדורה משנת 1899 עטיפת '''דרישת ציון''' במהדורתו של יהודה עציון משנת 2002 דרישת ציון הוא ספר מאת הרב צבי הירש קלישר, הכולל פרקים מחשבתיים והלכתיים, ובו פורש הרב קלישר את משנתו בדבר יישוב ארץ ישראל וחידוש עבודת הקרבנות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודרישת ציון

דלקת ריאות

ריאות. החלק העליון נורמלי. בחלק התחתון ניתן להבחין בדלקת ריאות. דלקת ריאות (בלועזית: פנאומוניה, Pneumonia) היא מחלה זיהומית של הריאות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודלקת ריאות

דב בריש וידנפלד

#הפניה דב בריש ויידנפלד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודב בריש וידנפלד

דובנו

הכניסה למצודת דובנו דובנו או דובנא (באוקראינית: Дубно; בפולנית: Dubno) היא עיר במחוז רובנו (Рівненської області) בחבל ווהלין במערב אוקראינה לגדות נהר האיקווה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודובנו

דובער שניאורי

רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטֶעלֶער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודובער שניאורי

דוד פרידמן (פינסק-קרלין)

הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, התפרסם בין היתר על תמיכתו בחיבת ציון והשתתפותו בוועידת קטוביץ.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודוד פרידמן (פינסק-קרלין)

דוד רפפורט

הרב דוד הכהן רפפורט (ה'תר"ן או ה'תרנ"א – ב' בתשרי, ה'תש"ב; 1889 או 1890 - 23 בספטמבר 1941) היה ר"מ בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ' בין מלחמות העולם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודוד רפפורט

דוד טבל בן נתן נטע מליסא

רבי דוד טֶבְּל בן נתן נטע (בכתיב יידי: דוד טעביל; נפטר בט"ז בטבת ה'תקנ"ב, 11 בינואר 1792) היה רב וראש ישיבה פולני, רבן של הורוכוב וליסא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודוד טבל בן נתן נטע מליסא

דיני נאמנות

נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בנכס לטובת נהנה או למטרה אחרת.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודיני נאמנות

דירקטוריון

ישיבת מועצת המנהלים של "Queensland National Bank" בע"מ, בריזביין (אוסטרליה), 1932דִּירֶקְטוֹרְיוֹן (בעברית: מוֹעֶצֶת מְנַהֲלִים, וכן גם חֶבֶר הַנֶּאֱמָנִים או חֶבֶר הַמְּנַהֲלִים) הוא ההנהלה העליונה, בתאגיד (חברה וגם עמותה), והוא הגוף הקובע את יעדי הארגון והאסטרטגיה העסקית שלו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודירקטוריון

דיהרנפורט

צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודיהרנפורט

דיו

מכלי דיו בצבעים שונים כתמי דיו פרסומת אמריקאית לדיו (1911) דיו (זכר ונקבה, בריבוי דיות או דיואות) הוא נוזל המכיל מספר פיגמנטים או צבעים אשר מאפשר צביעת משטח כך שניתן יהיה לראות עליו תמונה או מלל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודיו

דיוקן

'''דיוקן עצמי''' של וינסנט ואן גוך דיוקן מפיום רומאי-מצרי של נער צעיר דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודיוקן

דיינות

#הפניה דיין (הלכה).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ודיינות

ה'תרצ"ו

שלט רחוב בתל אביב.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וה'תרצ"ו

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והמאה ה-19

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

לִרְאוֹת עקיבא איגר והמאה ה-20

המעין (כתב עת)

#הפניה המעין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והמעין (כתב עת)

המעיין (כתב עת)

#הפניה המעין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והמעיין (כתב עת)

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

לִרְאוֹת עקיבא איגר והמבורג

המוזיאון היהודי בפראג

המוזיאון היהודי בפראג (בצ'כית: Statní židovské museum) הוא מוזיאון לתולדות יהדות צ'כיה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והמוזיאון היהודי בפראג

המוזיאון היהודי בברלין

המוזיאון היהודי בברלין - הבניין בתכנון אדריכל דניאל ליבסקינד משמאל למבנה הישן המוזיאון היהודי בברלין (בגרמנית: Jüdisches Museum Berlin) הוא מוזיאון המצוי במרכז ברלין המציג את ההיסטוריה של יהדות גרמניה מאז ראשית ההתיישבות היהודית בעיר ועד ימינו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והמוזיאון היהודי בברלין

המכון לתצלומי כתבי יד עבריים

המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והאנציקלופדיה העברית

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והארץ

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והאימפריה הרומית הקדושה

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והספרייה הלאומית

הספד

נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והספד

העשור הראשון של המאה ה-21

רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והעשור הראשון של המאה ה-21

העתק (הכפלה)

העתק הוא יצירה שאינה מקורית, אך משקפת בנאמנות ניכרת את היצירה המקורית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והעתק (הכפלה)

הפרדס

שער כתב העת, חשוון ה'תשי"ד (1953 הפרדס היה ירחון רבני-תורני שנוסד בוורשה בשנת 1913 על ידי הרב שמואל אהרן הלוי פרדס.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והפרדס

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והפטרה

הצופה מארץ הגר

דף הפתיחה של כתב העת הצופה מארץ הגר: עיתון עברי מוקדש לחכמת ישראל וספרותו ולאחר מכן הצופה לחכמת ישראל היה כתב עת לחכמת ישראל שנדפס בעברית בבודפשט בירת הונגריה ("ארץ הגר" בכינויה הרבני) בין השנים תרע"א-תרע"ה (1910–1914) בשם "הצופה מארץ הגר" ובין השנים תרפ"א-תרצ"א (1921–1931) במתכונת דומה מאוד בשם "הצופה לחכמת ישראל".

לִרְאוֹת עקיבא איגר והצופה מארץ הגר

הקרן הקיימת לישראל

#הפניה קרן קיימת לישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והקרן הקיימת לישראל

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והקיסרות הגרמנית

הקיבוץ הדתי

סמל הקיבוץ הדתי הבניין ההיסטורי של הנהלת הקיבוץ הדתי, ברחוב דובנוב 7 בתל אביב, אפריל 2008 תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־8 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והקיבוץ הדתי

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והר הבית

הרמן שטרוק

הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והרמן שטרוק

הש"ך

#הפניה שבתי הכהן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והש"ך

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והשואה

התנגדות לחסידות

#הפניה ההתנגדות לחסידות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והתנגדות לחסידות

התלמוד

#הפניה תלמוד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והתלמוד

הלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל ליכטנשטיין

רבי הלל ליכטנשטיין (מכונה "בעל משכיל אל דל" על שם ספרו וכן "רבי הלל מקולומיאה" ע"ש עירו; י"א בכסלו ה'תקע"ה, 24 בנובמבר 1814 - י' באייר ה'תרנ"א, 18 במאי 1891) היה מתלמידי החת"ם סופר, כיהן כאב"ד מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והלל ליכטנשטיין

הלברשטאדט

הַלְבֶּרְשְׁטָאדְט (בגרמנית: Halberstadt) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה ובירת מחוז הָארְץ.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והלברשטאדט

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והלוויה

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והלכה

החת"ם סופר

#הפניה החתם סופר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והחת"ם סופר

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והגאון מווילנה

הגר"א מווילנה

#הפניההגאון מווילנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והגר"א מווילנה

הגרלה

הגרלה היא שיטת הימורים שבה הזוכה נבחר בבחירה אקראית לחלוטין, באמצעות מכונה הבוחרת מספר זוכה, ערבוב כרטיסי הגרלה בתיבה ובחירה עיוורת של כרטיס וכדומה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והגרלה

הדפס

מדפיסים בסדנת ההדפס, הדפס עץ משנת 1568. הדפס הוא יצירת אמנות שנוצרה על ידי צייר או גרפיקאי באמצעות טכניקת דפוס.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והדפס

הדפס אבן

מכבש דפוס אבן ליתוגרפיה במכבש הדפוס הֶדְפֵּס אֶבֶן או לִיתוֹגְרַפְיָה (בכתיב לטיני: "Lithographia") הוא טכניקת הדפסה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והדפס אבן

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וההתנגדות לחסידות

ההד

עמוד השער של "ההד" תשרי תרצ"ד (אוקטובר 1933) ההד היה ירחון בעל אופי דתי/חרדי לאומי, שראה אור בירושלים בשנים 1953-1925.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וההד

הורדנה

#הפניה גרודנו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והורדנה

הוגה דעות

#הפניה פילוסוף.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והוגה דעות

הוגו גולד

הוגו גולד (בגרמנית: Hugo Gold; 14 באוקטובר 1895, וינה – 20 בנובמבר 1974, תל אביב) היה היסטוריון יהודי, חוקר תולדות עם ישראל, מסאי, עורך ומו"ל, בעלי הוצאת הספרים "Olamenu" (עולמנו).

לִרְאוֹת עקיבא איגר והוגו גולד

הוועד הפועל הציוני

המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והוועד הפועל הציוני

הכרמל (כתב עת)

שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והכרמל (כתב עת)

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והיסטוריון

היסטוריוגרפיה

הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".

לִרְאוֹת עקיבא איגר והיסטוריוגרפיה

היגיינה

Kunsthalle Bremen בעיר המדינה הגרמנית ברמן Gerard ter Borch מאמצע המאה ה-17 Nordic Museum באי יורגודן היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר והיגיינה

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וורשה

ורוצלב

חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וורוצלב

ולוצלאווק

וְלוֹצְלָאוֶוק (בפולנית:, IPA:; ביידיש: װלאָצלאַװעק) היא עיר במרכז פולין, השוכנת על נהר הוויסלה, ואוכלוסייתה עומדת על 123,000 איש.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וולוצלאווק

וולוז'ין

אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ווולוז'ין

וימפל

מוזיאון היהודי של ניו יורק ילד גולל וימפל בקהילת אהבת תורה. הגלילה מתבצעת מלמטה ללמעלה כמנהג פרנקפורט בהתאם לכלל "מעלים בקודש ואין מורידין". וימפֶּל (בכתיב יידי: ווימפל, ווימפעל; בגרמנית: Wimpel) או מפה הוא כינוי לחיתול ששימש תינוקות בברית המילה שלהם, שעל פי מנהג כמה קהילות בגרמניה, כשהגיע התינוק לגיל שלוש נתנה משפחתו את החיתול מתנה לבית הכנסת כדי שישמש לעיטוף ספר התורה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ווימפל

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ווינה

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וויקיטקסט

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ווילנה

כ"ח באדר

האנדרטה בבלז'ץ (שיר של דן פגיס).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וכ"ח באדר

כ' בסיוון

סליחות ליום כ' בסיוון, שנתקנו על ידי הרבנים האורתודוקסים בהונגריה, תש"ו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וכ' בסיוון

כתב עת תורני

כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וכתב עת תורני

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וכתב יד (מקור)

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וכתב יד (העתק)

כתיב (כתבי יד)

#הפניה המכון לתצלומי כתבי יד עבריים#פרויקט "כתיב".

לִרְאוֹת עקיבא איגר וכתיב (כתבי יד)

כולרה

כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וכולרה

י"ח באדר א'

#הפניה י"ח באדר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וי"ח באדר א'

י"ב באדר א'

#הפניה י"ב באדר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וי"ב באדר א'

י"ג בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וי"ג בטבת

י"ד בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וי"ד בחשוון

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וימים נוראים

יאיר ויינשטוק

#הפניה יאיר וינשטוק.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויאיר ויינשטוק

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויעקב אטלינגר

יעקב צבי מקלנבורג

עמוד השער של הספר "הכתב והקבלה" הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה; 1785 – 1865) היה מרבני גרמניה במאה ה-19.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויעקב צבי מקלנבורג

יעקב קרנץ

רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויעקב קרנץ

יעקב רוזנס

יעקב רוזנס (בגרמנית: Jakob Rosanes; 16 באוגוסט 1842, ברודי – 6 בינואר 1922 ורוצלב) היה מתמטיקאי ושחמטאי יהודי-גרמני.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויעקב רוזנס

יעקב לורברבוים

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויעקב לורברבוים

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויעקב יהושע פלק

יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויצחק אלפסי (חוקר חסידות)

יצחק רפאל

ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויצחק רפאל

יצחק ורפל

#הפניה יצחק רפאל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויצחק ורפל

יצחק יהודה שמלקיש

הרב יצחק יהודה שמלקיש (תקפ"ח-י' בתשרי תרס"ו, 1905-1827) היה מרבני גליציה ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויצחק יהודה שמלקיש

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויציאת מצרים

יראת שמים

#הפניה יראת השם.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויראת שמים

ירחמיאל כהן

#הפניהריצ'רד כהן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וירחמיאל כהן

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וירושלים

ירושלים המאוחדת

ירושלים המאוחדת הוא תיאור של מצב גאו-פוליטי היסטורי של ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וירושלים המאוחדת

ירוחם ליבוביץ

רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (שתי הב' בשם המשפחה רפות, ביידיש: לייוואוויטש; מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (תרל"ד - י"ח בסיוון תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וירוחם ליבוביץ

ישעיה פיק ברלין

רבי ישעיה פיק מכונה גם רבי ישעיה ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וישעיה פיק ברלין

ישראל מסלנט

רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וישראל מסלנט

ישראל ליפשיץ

ישראל ליפשיץ הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג, ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וישראל ליפשיץ

ישראל דנדרוביץ

ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וישראל דנדרוביץ

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

לִרְאוֹת עקיבא איגר וישיבת מיר

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וישיבת טלז

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וישיבה

ישיבה יוניברסיטי

אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וישיבה יוניברסיטי

ילד פלא

רב אמן במשחק השחמט, מנצח מספר יריבים מבוגרים במשחק סימולטני שנערך בצרפת בשנת 1920 דניאל בארנבוים בגיל 11 עם המנצח איתן לוסטיג ותזמורת הגדנ"ע, 1953 ילד פלא או ילדת פלא הוא כינוי לילד או ילדה שהפגינו יכולת או מומחיות נדירה בתחום שבדרך כלל עוסקים בו מבוגרים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר וילד פלא

יחזקאל אברמסקי

שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויחזקאל אברמסקי

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויחזקאל לנדא

יחזקאל דוקקעס

הרב יחזקאל איזידור (אדוארד) דוקקעס (בגרמנית: Eduard Duckesz; ט"ו באב תרכ"ח, 3 באוגוסט 1868 - י' באדר תש"ד, 6 במרץ 1944) היה רב, אפיגרף, גנאלוג והיסטוריון שפעל באלטונה שבהמבורג.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויחזקאל דוקקעס

יחיאל מיכל טוקצינסקי

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויחיאל מיכל טוקצינסקי

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויהדות אשכנז

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויהדות גרמניה

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויהדות וילנה

יהושע מזח

יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (גם: יהושע חאימאָוויטץ סגל ("יח"ס"); גם מייזאח; ברוסית: Мейзах; 1834 – כ' בשבט תרע"ז, 12 בפברואר 1917) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ועורך יהודי רוסי עברי ויידי, איש תנועת ההשכלה היהודית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויהושע מזח

יהושע מונדשיין

יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויהושע מונדשיין

יהודה עציון

יהודה עציון (נולד בל' בכסלו ה'תשי"ב, 29 בדצמבר 1951) הוא מחנך, מחבר ועורך ספרים ישראלי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויהודה עציון

יהודה לייב איגר

רבי יהודה לֵייבּ אֵיגֶר (כונה רבי לֵייבַּלֶ'ה; תקע"ה – כ"ב בשבט תרמ"ח, 1888) היה נכדו של רבי עקיבא איגר ותלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח".

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויהודה לייב איגר

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויהודה לייב פישמן מימון

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויהודים

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויום השנה

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויום הכיפורים

יונה עמנואל

יונה עמנואל (כ"ב בכסלו תרפ"ו, 9 בדצמבר 1925 - כ"ה בשבט תשס"ב, 7 בפברואר 2002) היה עורך תורני, ממקימי תנועת הנוער היהודית בהולנד "השלשלת", והעורך הראשי של כתב העת "המעין".

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויונה עמנואל

יוסף צדנר

יוסף צדנר (בגרמנית: Joseph Zedner; 10 בפברואר 1804, גרוס-גלוגאו – 10 באוקטובר 1871 ברלין) היה ביבליוגרף יהודי-גרמני וספרן.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויוסף צדנר

יוסף זונדל מסלנט

רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויוסף זונדל מסלנט

יושרה

באתיקה, יושרה (יָשְׁרָה, בלועזית: אינטגריטי) היא כנות ואמיתות או הקפדה על הפעולות הננקטות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויושרה

יוליוס פירסט

יוליוס פירסט או יוסף אלזארי (בגרמנית: Julius Fürst; 12 במאי 1805 – 9 בפברואר 1873) היה היסטוריון ומילונאי יהודי יליד גרמניה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויוליוס פירסט

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויוונית

יי"ש

#הפניה משקה חריף.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויי"ש

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ויין

12 באוקטובר

12 באוקטובר הוא היום ה-285 בשנה (286 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו12 באוקטובר

12 בנובמבר

12 בנובמבר הוא היום ה־316 בשנה בלוח הגרגוריאני (317 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו12 בנובמבר

17 בדצמבר

17 בדצמבר הוא היום ה-351 בשנה, (352 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו17 בדצמבר

1789

14 ביולי 1789 - נפילת הבסטיליה.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו1789

1804

12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו1804

1805

קרב אוסטרליץ מסתיים בניצחונו המוחץ של נפוליאון.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו1805

1812

|.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו1812

1821

יוון זוכה בעצמאות.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו1821

1825

אנטוניו סליירי.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו1825

1868

קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו1868

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו1907

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו1993

2 ביוני

2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו2 ביוני

22 ביוני

22 ביוני הוא היום ה-173 בשנה (174 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו22 ביוני

28 בנובמבר

28 בנובמבר הוא היום ה-332 בשנה, בשבוע ה-49 בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו28 בנובמבר

29 באוקטובר

29 באוקטובר הוא היום ה-302 בשנה בלוח הגרגוריאני (303 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו29 באוקטובר

8 בנובמבר

8 בנובמבר הוא היום ה-312 בשנה בלוח הגרגוריאני (313 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת עקיבא איגר ו8 בנובמבר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עקיבא_איגר

, מוריץ לצרוס, מוריה (כתב עת), מודל לחיקוי, מוהל, מינסק, מיקרופילם, מירוסלאבייץ, מילונאות, א' בחשוון, אמן (אמנות), אמנציפציה ליהודים, אמרת כנף, אמוראים, אנציקלופדיה יודאיקה, אנגרמה, אפולוגטיקה, ארמית, ארץ ישראל, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ארבע כוסות, ארוחת צהריים, ארוחת בוקר, אריק וולהיים, אשקלון, אתרוג, אלעזר לעוו, אלתר דרויאנוב, אלטונה, אלחנן וסרמן, אליעזר גורדון, אליעזר יהודה ולדנברג, אליהו שפירא, אליהו גוטמכר, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אחרונים, אב"ד, אברהם מאיר הברמן, אברהם מרדכי אלתר, אברהם מטשכנוב, אברהם אליהו קפלן, אברהם אבן עזרא, אברהם טיקטין, אברהם חיים פריימן, אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג), אברהם ברודא, אברהם דב בער פלאם, אברהם ישעיהו קרליץ, אגדה (יהדות), אדמו"ר, אהרן סורסקי, אהרן צבי לנדא, אהל תורה, אוניברסיטת לייפציג, אוסטריה, איטליה, איזביצה קויאווסקה, איגרת הרמב"ן, אייזנשטאדט, אייזנשטט, נ"ך, נ"מ גלבר, נפתלי צבי יהודה ברלין, נצר סרני, נתן גשטטנר, נתיבות המשפט, נדבן, נדבנות, נדוניה, נוטריון, נכס צאן ברזל, נישואין, ניחום אבלים, נידה, נייר, סאטו מארה, סנקט פטרבורג, סנדק (יהדות), ספקא דאורייתא לחומרא, ספר תורה, ספר התניא, ספר הבדיחה והחידוד, ספרן, ספרות תורנית, ספרות ילדים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדילקוב, סופר, סוגיה, סוכר, סכין שחיטה, סיני (כתב עת), סיוון, עמותה, עמוד שער, עם הספר (הוצאת ספרים), ענוה, עסקן, עקיבא איגר (הראשון), עקיבא ברוך פוזנר, עקיבא ישראל ורטהיימר, ערב רב, עשרת ימי תשובה, עת לעשות לה' הפרו תורתך, עלייה לארץ ישראל, עלייה לתורה, עברית, עיפרון, עיתונאי, עיתונות יהודית היסטורית, עיזבון, עידן הנאורות, פסח, פסיכולוג, פראג, פרנקפורט, פרשנות הפשט למקרא, פרוסיה, פרוסיה המערבית, פרישות (יהדות), פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, פוסק, פולמוס, פולין, פולין גדול, פוליטיקה של ישראל, פוזנן, פוזנא, פינסק, פילוסוף, פיטסבורג, פיוטרקוב, צמח צדק, צבי פסח פרנק, צבי הירש מזמושץ', צבי הירש קלישר, צבי הירש חיות, צבי הירש הלר, צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, צדיק, צוואה, צילץ, ציון (כתב עת), צייר, קמחא דפסחא, קאליש, קפה, קצות החושן, קרלובי וארי, קטמון, קדושה (יהדות), קוצו של יוד, קורבן, קושיה, קובנה, קובץ בית אהרן וישראל, ר"מ, ר. פרידמן, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשונים, ראביץ', ראובן גרוזובסקי, ראוויטש, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפאל פטאי, רשב"א, רב, רוסיה, רווק, ריב ההיכל, ש"ס וילנא, שמרנים, שמחה עלברג, שמואל אליהו טאוב, שמואל אהרן שזורי, שמואל שאטין כ"ץ, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל זנוויל קלפפיש, שארושפטק, שאלות ותשובות, שאול פנחס רבינוביץ, שנות ה-80 של המאה ה-20, שניידמיל, שער המלך, שצ'צ'ין, שקיעת החמה, שתדלנות, שלמה איגר, שלמה פלסנר (רב), שלמה לוריא, שלמה זלמן ליפשיץ, שלמה היימן, שלזוויג-הולשטיין, שלזיה, שלום אולמן, שליח (הלכה), שטר תנאים, שטרסבורג, שחמטאי, שחוטי חוץ, שחיתות, שחיטה (מצווה), שבע קהילות, שבעה נקיים, שבת הגדול, שבט (חודש), שבטי ישראל, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שוחט, שיש, שיטת הפלפול, שידוך, שיירת הדסה, תנ"ך, תנאים, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפוח אדמה, תפיסה, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילין, תק"ן, תק"נ, תקמ"א, תקמ"ז, תקמ"ה, תקנ"ז, תקנ"ה, תקנ"ו, תקס"א, תקס"ז, תקס"ב, תקס"ה, תקס"ו, תקע"א, תקע"ז, תקע"ח, תקע"ב, תקע"ג, תקע"ד, תקע"ה, תקפ"א, תקפ"ז, תקפ"ב, תקפ"ד, תקפ"ה, תקצ"א, תקצ"ז, תקצ"ח, תקצ"ב, תקצ"ג, תקל"ג, תקכ"ב, תר"ל, תר"ט, תר"ה, תרמ"ז, תרנ"ח, תרס"ה, תרע"ב, תרצ"ז, תרצ"ד, תרל"ה, תרל"ו, תרכ"א, תרכ"ח, תרכ"ה, תרי"ב, תש"ן, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשל"ט, תשכ"ז, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תומאס ג'פרסון, תורה שבעל-פה, תיקון המידות, לנצ'יץ, לפ"ק, לשון נופל על לשון, לונדון, לולב, לובלין, לובביץ', לימודי קודש, ליסא, ליפניק על הבצ'ווה, ליטא, לייבלה איגר, ט' בחשוון, טאלר, טובת הנאה, זאב יעבץ, זצוק"ל, זכות אבות, זכויות יוצרים, זיכרון, ח' בכסלו, חנה עמית, חנוך לוין, חסידות מודז'יץ, חסידות ערלוי, חסידות פשדבורז', חסידות לובלין, חסידות חב"ד, חסידות גור, חצות, חתם סופר, חלון הזדמנויות, חטא העגל, חז"ל, חזון איש, חופה, חופה וקידושין, חורף, חובות הלבבות, חודש כסלו, חילון, חידוש עבודת הקורבנות, חיים מוולוז'ין, חיים אוירבך, חיים נחמן ביאליק, חיים קרלינסקי, חיים ברלין, חיים דוב שעוועל, חיים הלוי סולובייצ'יק, בני ברק, בנימין רבינוביץ', בנימין וולף איגר, ברנוביץ', ברסט ליטובסק, ברלין, ברטיסלאבה, ברוך תאומים-פרנקל, ברוך בר ליבוביץ, ברוך יצחק ליפשיץ, ברומברג, ברוקלין, ברודי, ברכת שמואל, ברית מילה, בלארוס, בז'ז'ני, בבא מציעא, בוררות, בורגנלנד, בודפשט, בין מלחמות העולם, בין השמשות (יהדות), ביאליסטוק, ביקור חולים, בישוף, בית מגורים, בית מדרש, בית אבות, בית שמש, בית חולים, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית התפוצות, בית הבסבורג, בית כנסת, ביבליוגרפיה, ביוגרפיה, גמרא, גאונות, גרמני, גרמנית, גרמניה, גרמניה הנאצית, גרשם שלום, גלוגא, גליציה, גביר, גדנסק, גדול הדור, גופן, גישור, דניאל פרוסטיץ, דפוס ראם, דרשן, דרזדן, דרישת ציון, דלקת ריאות, דב בריש וידנפלד, דובנו, דובער שניאורי, דוד פרידמן (פינסק-קרלין), דוד רפפורט, דוד טבל בן נתן נטע מליסא, דיני נאמנות, דירקטוריון, דיהרנפורט, דיו, דיוקן, דיינות, ה'תרצ"ו, המאה ה-19, המאה ה-20, המעין (כתב עת), המעיין (כתב עת), המבורג, המוזיאון היהודי בפראג, המוזיאון היהודי בברלין, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, האנציקלופדיה העברית, הארץ, האימפריה הרומית הקדושה, הספרייה הלאומית, הספד, העשור הראשון של המאה ה-21, העתק (הכפלה), הפרדס, הפטרה, הצופה מארץ הגר, הקרן הקיימת לישראל, הקיסרות הגרמנית, הקיבוץ הדתי, הר הבית, הרמן שטרוק, הש"ך, השואה, התנגדות לחסידות, התלמוד, הלל נח מגיד שטיינשניידר, הלל ליכטנשטיין, הלברשטאדט, הלוויה, הלכה, החת"ם סופר, הגאון מווילנה, הגר"א מווילנה, הגרלה, הדפס, הדפס אבן, ההתנגדות לחסידות, ההד, הורדנה, הוגה דעות, הוגו גולד, הוועד הפועל הציוני, הכרמל (כתב עת), היסטוריון, היסטוריוגרפיה, היגיינה, ורשה, ורוצלב, ולוצלאווק, וולוז'ין, וימפל, וינה, ויקיטקסט, וילנה, כ"ח באדר, כ' בסיוון, כתב עת תורני, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כתיב (כתבי יד), כולרה, י"ח באדר א', י"ב באדר א', י"ג בטבת, י"ד בחשוון, ימים נוראים, יאיר ויינשטוק, יעקב אטלינגר, יעקב צבי מקלנבורג, יעקב קרנץ, יעקב רוזנס, יעקב לורברבוים, יעקב יהושע פלק, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק רפאל, יצחק ורפל, יצחק יהודה שמלקיש, יציאת מצרים, יראת שמים, ירחמיאל כהן, ירושלים, ירושלים המאוחדת, ירוחם ליבוביץ, ישעיה פיק ברלין, ישראל מסלנט, ישראל ליפשיץ, ישראל דנדרוביץ, ישיבת מיר, ישיבת טלז, ישיבה, ישיבה יוניברסיטי, ילד פלא, יחזקאל אברמסקי, יחזקאל לנדא, יחזקאל דוקקעס, יחיאל מיכל טוקצינסקי, יהדות אשכנז, יהדות גרמניה, יהדות וילנה, יהושע מזח, יהושע מונדשיין, יהודה עציון, יהודה לייב איגר, יהודה לייב פישמן מימון, יהודים, יום השנה, יום הכיפורים, יונה עמנואל, יוסף צדנר, יוסף זונדל מסלנט, יושרה, יוליוס פירסט, יוונית, יי"ש, יין, 12 באוקטובר, 12 בנובמבר, 17 בדצמבר, 1789, 1804, 1805, 1812, 1821, 1825, 1868, 1907, 1993, 2 ביוני, 22 ביוני, 28 בנובמבר, 29 באוקטובר, 8 בנובמבר.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות